הלכה: אִם אָֽמְרָה. טְמֵיאָה אֲנִי. שׁוֹבֶרֶת כְּתוּבָּתָהּ וְיוֹצְאָה כול'. כְּתִיב וְהֶעֱמִיד הַכֹּהֵן אֶת הָאִשָּׁה לִפְנֵי י֨י. זֶה שַׁעַר נִיקָנוֹר. כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר לִפְנֵי י֨י זֶה שַׁעַר נִיקָנוֹר. כְּתִיב אִם יֶחֱטָא אִישׁ לְאִישׁ וגו'. רִבִּי חִייָה בַּר בָּא וְרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. רִבִּי חִייָה בַּר בָּא פָּטַר קִרְייָה בַּבּוֹעֵל. וְרִבִּי יְהוּשֻׁעַ בֶּן לֵוִי פָּטַר קִרְייָה בָּאִשָּׁה. רִבִּי חִייָה בַּר בָּא פָּטַר קִרְייָה בַּבּוֹעֵל. הָהֵן זָן וּמְפַרְנֵס וְאַתְּ אָתִי עַל דַּעְתָּךְ. וְרִבִּי יְהוּשֻׁעַ בֶּן לֵוִי פָּטַר קִרְייָה בָּאִשָּׁה. הָהֵן זָן וּמְפַרְנֵס וְאַתְּ תָּלִית עֵינַיִם עַל חוֹרָן.
Pnei Moshe (non traduit)
אם יחטא איש לאיש ופללו אלהים. עלי הכהן אמרו לבניו וקא דריש לה על הסוטה:
פתר קרייה. היה מפרש לקרא דאבועל קאי שחוטא לבעל:
ההין. זה הוא זן ומפרנס אותה:
ואת אתי על דעתד גרסינן. שבא על המוכן:
באשה. שהיא חוטאת על בעלה הזן ומפרנס או ה ונותנת עיניה על אחר ואם יחטא איש לאו דוקא:
גמ' זה שער נקנור. שמשם הוא מחנה שכינה:
כל מקום כו'. לאתויי מצורעין אבל טעמא דיולדות כדפרישי' במתני' דאין קרבנו של אדם קרב אלא א''כ עומד על גביו:
משנה: אִם אָֽמְרָה טְמֵיאָה אֲנִי שׁוֹבֶרֶת כְּתוּבָּתָהּ וְיוֹצְאָה. אִם אָֽמְרָה טְהוֹרָה אֲנִי מַעֲלִין אוֹתָהּ לְשַׁעֲרֵי הַמִּזְרַח לְשַׁעֲרֵי נִיקָנוֹר 6a שֶׁשָּׁם מַשְׁקִין אֶת הַסּוֹטוֹת וּמְטַהֲרִין אֶת הַיּוֹלְדוֹת וּמְטַהֲרִין אֶת הַמְצוֹרָעִין. וְכֹהֵן אוֹחֵז בִּבְגָדֶיהָ אִם נִקְְרְעוּ נִקְרְעוּ וְאִם נִפְרְמוּ נִפְרְמוּ עַד שֶׁהוּא מְגַלֶּה אֶת לִבָּהּ וְסוֹתֵר אֶת שְׂעָרָהּ. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר. אִם הָיָה לִבָּהּ נָאֶה לֹא הָיָה מְגַלֵּהוּ. וְאִם הָיָה שְׂעָרָהּ נָאֶה לֹא הָיָה סוֹתְרוֹ.
Pnei Moshe (non traduit)
מתני' שוברת כתובתה. כותבת שובר על כתובתה זניתי והפסדתי כתובתי ונותנת ביד בעלה שלא תתבענו לאחר זמן. ובבבלי דף ז' מוקי למתני' במקום שאין כותבין כתובה אלא סומכין על תנאי ב''ד אבל במקום שכותבין כתובה מקרעת כתובתה ואינה כותבת שובר:
ויוצאה. ואינה נהרגת שהרי לא התרו בה עדים בשעת מעשה:
מעלין אותה לשער המזרח. שער החיצון שבו נכנסין להר הבית ואף על גב שהיתה שם כדקתני לעיל היו מעלין אותה לב''ד הגדול כו' דבלשכת הגזית היו יושבין ובעזרה היתה אמרי' בבבלי שהיו מעלין ומורידין אותה כדי לייגעה אולי תטרוף דעתה ותודה:
שעל פתח שער נקנור. זו היא נוסחת הבבלי כלומר ומשם לשער נקנור הוא שער העליון שבין עזרת ישראל לעזרת נשים ולפי נוסחא דהכא הוי כאלו אמר לשער המזרח שהוא שער נקנור:
ששם משקין את הסוטות. כדיליף בגמרא דבעינן לפני ה':
ומטהרין את היולדות. והה''ד זבין וזבות כדי שיעמדו על גבי קרבני':
ומטהרין את המצורעים. כדכתיב והעמיד הכהן המטהר וגו' לפני ה' ועובי חלל אותו השער לא נתקדש בקדושת עזרה והיו עומדין שם המצורעין ומכניסי' ידיהן לתוך חלל העזרה לבהונות ליתן עליהן מדם האשם שאינן יכולין להוציא הדם מהעזרה לפיכך צריך להכניס ידו דביאה במקצת שרא רחמנא:
אוחז בבגדיה. בבית הצואר שלה:
נקרעו. ואינו חושש. ואם נפרמו אינו חושש פרימה גדולה מקריעה שנקרעת לקרעים הרבה:
עד שהוא מגלה את לבה. דילפינן מדכתיב ראש האשה ומדכתיב את ראש מלמד שסותר את שערה:
אם היה לבה נאה. כדאמר טעמא בגמרא ואין הלכה כר' יודא:
וּמְבַזִּין עַל הַסָּפֵק. אָמַר רִבִּי שִׂמְלַאי. בְּכָל מָקוֹם שֶׁאַתְּ מוֹצֵא זְנוּת אַתְּ מוֹצֵא אַנְדְּרוֹלְמוֹסִיָּה בָּאָה בָעוֹלָם.
Pnei Moshe (non traduit)
ומבזין על הספק. בתמיה שמא טהורה היא ואמאי מבזה אותה הכהן מקודם:
אנדרולמסיה. תערובו' כדאמ' בב''ר פ' נח והורגת הטובים עם הרעים וה''נ בשביל הטמאות מבזין גם הטהורות:
קִרְייָא אָמַר. מַקְרִין וְאַחַר כָּךְ מְבַזִּין. וּמַתְנִיתָא אָֽמְרָה. מְבַזִּין וְאַחַר כָּךְ מַקְרִין. אָמַר רִבִּי אִילַי. מִכֵּיוָן דִּכְתִיב וְהֶעֱמִיד וְהֶעֱמִידָהּ וְכִי יוֹשֶׁבֶת הָייְתָ. אֶלָּא מַחְמָת עֶמְדָּה הָרִאשׁוֹנָה הָיָה פוֹרֵעַ אֶת רֹאשָׁהּ.
Pnei Moshe (non traduit)
ומשני ר' אילי מכיון כו' מחמת עמידה הראשונה כו'. וה''ק והעמיד הכהן את האשה וכבר ופרע וגו' מחמת עמידה הראשונה:
קרייא אמר מקרין כו'. שהיה משביע את האשה ואח''כ פורע ראשה ואע''ג דבקרא כתיב ופרע את ראש האשה והדר והשביע אותה הכהן ס''ד דהמקשן דמדכתיב לעיל מינה והקריב אותה הכהן והעמידה לפני ה' ובתר הכי כתיב והעמיד הכהן את האשה לפני ה' ופרע וגו' והני תרתי והעמידה והעמיד למה לי אלא ש''מ דה''ק והעמידה לפני ה' כדי להשביע' ואדבתרא קאי אח''כ ופרע את ראש האשה ולפיכך פריך על המתני' דמשנה סדר המקרא דקתני הכא אוחז כו' ובפירקין דלקמן תני שמשביע אותה:
מִחְלְפָה שִׁיטָּתֵיהּ דְּרִבִּי יוּדָן. תַּמָּן הוּא אָמַר. הָאִישׁ מְכַסִּין אוֹתוֹ מִלְּפָנָיו. וְהָאִשָּׁה מִלְּפָנֶיהָ וּמִלְּאַחֲרֶיהָ. וְהָכָא הוּא אָמַר הָכֵין. תַּמָּן מִכָּל מָקוֹם לְמִיתָה הִיא מְתוּקֶּנֶת. בְּרַם הָכָא שֶׁמָּא תִימָּצֵא טְהוֹרָה וְיִתְגָּרוּ בָהּ פִּירְחֵי כְהוּנָּה. מִחְלְפָה שִׁיטַּתְהוֹן דְּרַבָּנִן. תַּמָּן אִינּוּן אָֽמְרִין. הָאִישׁ נִסְקַל עָרוּם וְאֵין הָאִשָּׁה נִסְקֶלֶת עֲרוּמָה. וְהָכָא אִינּוּן אָֽמְרִין הָכֵין. תַּמָּן וְאָהַבְתָּ לְרֶעֲךְ כָמוֹךָ. יָבוֹר לוֹ מִיתָה קַלָה שֶׁבְּקַלּוֹת. בְּרַם הָכָא וְנִיוַּסְּרוּ כָּל הַנָּשִׁים וְלֹא תַעֲשֶׂינָה כְּזִימַּתְכֶינָה.
Pnei Moshe (non traduit)
מחלפא כו' דתמן. בסנהדרין פ' נגמר הדין אמר האיש כשהוא נסקל מכסין כו' ומלאחרי' מפני שכולה ערוה מיהו ס''ל לר''י דהאשה נסקלת ערומה אלמא דלא חייש להרהורא:
והכא הוא אמר הכין. בתמיה דאם לבה נאה לא היה מגנה דחיישינן להרהורא:
מכל מקום למיתה כו' ומסתלקת היא ולפיכך לא חיישינן:
ויתגרו בה פרחי כהונה. להיות רודפין אחריה:
מחלפא וכו'. דאכתי דרבנן אדרבנן קשיא:
תמן. היינו טעמא דאינה נסקלת ערומה דאין לך ייסור גדול מזה שנסקלת ותרתי לא עבדינן בה מיתה ובושה דכתיב ואהבת לרעך כמוך צריך שיבור לו כו' אבל הכא מצוה לביישה אפילו היא טהורה דכתיב ונוסרו וגו' שלא יביאו עצמן לידי חשד ותהיינה צנועות. וכן מפרק לה בבבלי דף ח':
משנה: הָֽיְתָה מְכוּסָּה בִלְבָנִים מְכַסָּהּ בִּשְׁחוֹרִים. הָיוּ עָלֶיהָ כְלֵי זָהָב וְקַטֶלָּיוֹת נְזָמִים וְטַבָּעוֹת מַעֲבִירָם מִמֶּנָּהּ כְּדֵי לְנַוְולָהּ וְאַחַר כָּךְ מֵבִיא 6b חֶבֶל מִצְרִי וְקוֹשְׁרוּ מִמַּעֲלָה מִדַּדֶּיהָ וְכָל הָרוֹצֶה לִרְאוֹת בָּא וְרוֹאֶה חוּץ מֵעֲבָדֶיהָ וְשִׁפְחוֹתֶיהָ מִפְּנֵי שֶׁלִּיבָּהּ גַּס בָּהֶן. וְכָל הַנָּשִׁים מוּתָּרוֹת לִרְאוֹתָהּ שֶׁנֶּאֱמַר וְנִוַּסְּרוּ כָּל הַנָּשִׁים וְלֹא תַעֲשֶׂינָה כְּזִמַּתְכֶינָה.
Pnei Moshe (non traduit)
היא גלתה את עצמה. ישבה בפרשת דרכים וגלתה עצמה לנואף:
המקום גלה עליה. שכהן מעמידה על שער נקנור ומראה קלונה לכל:
בירך התחילה כו'. בדרך תשמיש הירך נהנה בתחילה בקירוב בשר:
לפיכך תלקה הירך תחילה. לקלל אותה דכתיב בתת ה' את ירכך נופלת ואת בטנך צבה כדמפרש בגמ':
ושאר כל הגוף לא פלט. שאר איברי הגוף אינם פליטים מן החולי ואע''פ שלא הוזכרו במקרא אלא בטן וירך:
חבל מצרי. מפ' טעמא בגמרא:
מתני' קטליות. ענקים שמשימין סביב הצואר ומפני שהאשה חונקת עצמה בהן כדי שיתראה בעלת בשר נקראו קטליות:
מעבירן ממנה. בבבלי מפרש דלא תימא שיניחו לה הנזמים והטבעות אחר שקרעו בגדיה דיותר גנאי הוא לה כמו האדם הערום ומנעלי' ברגליו קמ''ל דלא:
מתני' המקום נוולה. שמגלה כהן את ראשה ומבזה אותה:
וקושרו למעלה מדדי'. כדי שלא יפלו בגדיה ותשאר ערומה:
וכל הרוצה לראות. בבבלי מפרש דדוק' באנשים רשות הוא ולא חובה אבל בנשים חובה על כל המצויות שם לבא ולראות ודקתני בסיפא כל הנשים מותרות חייבות קאמר כדכתיב ונוסרו. מפני שלבה גס בהן. כשאדם רואה בני ביתו דעתו מתגברת עליו וחיישינן דלא תודה ואנו מבקשים דתודה שלא ימחה שם הקודש על המים:
הלכה: הָֽיְתָה מְכוּסָּה בִלְבָנִים וכו'. מַתְנִיתִין בְּשֶׁאֵינָן נָאִין לָהּ. אֲבָל אִם הָיוּ נָאִין לָהּ לא בְדָא.
Pnei Moshe (non traduit)
גמ' בסאסאה. בשלחה תריבנה כתיב ודרשינן בסאה סאה באותה סאה עצמה כשאתה משלחה לאבדון תריבנה:
אין לי אלא סאה. עבירה גדולה:
תרקב. חצי סאה תרי וקב דהיינו ג' קבין:
תומן ואוכלא. משקלות קטנות הם כלומר שאף עבירות קטנות נפרעין ממנו:
סאות הרבה. כלומר מידות הרבה:
אחת לאחת. אפי' אותן שאינם של מידה אלא קטנות מאד נפרעין ממנו:
למצוא חשבון. דריש לה על העונש דבמעט מעט שנפרעין הימנו החשבון מתמצה כדמסיק בנוהג שבעולם כו' וכעין דאמר בבבלי ערבי פסחים עשיר בשורו כו':
דבר אחר אחת מתארעה. מתעורר ומצטרף ועל העבירו' קאי שהעבירות קטנות מצטרפות והחשבון מתמצה ואז נפרעין ממנו וכן דריש לה בבלי הכא וכדפרש''י שם:
עד אחת. אפילו עבירה קלה אין מוותרין:
גמ' מתניתא. דקתני היתה מכוסה בלבנים מכסה בשחורים בשאין השחורים נאין לה:
לא בדא. לא כן הוא דלא תתכסה אלא בבגדים מכוערי' והכי אמר בבבלי שם:
מֵבִיא חֶבֶל מִצְרִי. וְלָמָּה חֶבֶל מִצְרִי. אָמַר רִבִּי יִצְחָק. לְפִי שֶׁעָשָׂת כְּמַעֲשֶׂה מִצְרַיִם. רִבִּי יִרְמְיָה בָּעֵי. חֶבֶל הַמִּצְרִי מְעַכֵּב. כְּפִיפָה מִצְרִית מְעַכֶּבֶת. מִשֶּׁל מִי הֵן בָּאִין. ייָבֹא כַּיי דָמַר רִבִּי. דְּרִבִּי אָמַר. אֲמַת הַמַּיִם וְחוֹמַת הָעִיר וּמִגְדְּלוֹתֶיהָ וְכָל צוֹרְכֵי הָעִיר בָּאִין מִשְּׁיֵרֵי הַלִּשְׁכָּה. וְהָכָא כֵן.
Pnei Moshe (non traduit)
כשם שיש דיעות במאכל ובמשתה. יש אדם שהוא איסטניס וקץ במאכל מחמת מיאוס מועט ויש אדם שאינו איסטניס כל כך ויש שאינו איסטניס כלל כך יש דיעות באנשים חלוקות לענין פריצות יש שמקפיד על פריצות מועט ויש שאינו מקפיד כל כך ויש שאינו מקפיד כלל:
שפורח זבוב כו'. כלומר אפילו לא ראה שום פריצות אלא כפריחת הזבוב בעלמא מקפיד וזהו חלק רע כו' ובבבלי שלהי גיטין לא גריס לה להאי חלוקה:
ומניחו כמות שהוא. ואינו שותהו:
נהיגין. וכי כך היו נוהגין אבותיך שמדה שאינה הוגנת היא דמתוך כך איבה נכנסת ביניהם ומזנה תחתיו:
לפי שעשת כמעשה מצרים. שהיו שטופין בזימה:
חבל מצרי מעכב. אם מעכב הוא או לא דאם אין חבל מצרי קושרין בגדיה בדבר אחר וכן נמי בעי בכפיפה מצרית דתנינן לקמן בריש פ''ב אם מעכבת היא ולא איפשיטא ובבבלי פשיט לה דאין חבל מצרי מעכב:
משל מי הן באין. חבל מצרי כו' משל ציבור או משירי הלשכה:
ייבא כהאי דאמר רבי. בפ''ד דשקלים דתנן שם אמת המים העוברת בעזרה כו' באין משירי הלשכה ממה שנשתייר בלשכה אחר הפרשת התרומות והכא נמי כן דכשאר צרכי העיר הן וכן פסק הרמב''ם ז''ל פ''ג מהל' סוטה הל' י''ב:
משנה: בְּמִידָּה שֶׁאָדָם מוֹדֵד בָּהּ מוֹדְדִין לוֹ הִיא קִישְּׁטָה אֶת עַצְמָהּ לָעֲבֵירָה וְהַמָּקוֹם נִיוְולָהּ. הִיא גִילְּתָהּ אֶת עַצְמָהּ לָעֲבֵירָה הַמָּקוֹם גִּילָּה עָלֶיהָ. הַיָּרֵךְ הִתְחִילָה בָּעֲבֵירָה תְחִילָּה וְאַחַר כָּךְ הַבֶּטֶן לְפִיכָךְ תִּלְקֶה הַיָּרֵךְ תְּחִילָּה וְאַחַר כָּךְ הַבֶּטֶן. וּשְׁאָר הַגּוּף לֹא פָלֵט.
Pnei Moshe (non traduit)
היא גלתה את עצמה. ישבה בפרשת דרכים וגלתה עצמה לנואף:
המקום גלה עליה. שכהן מעמידה על שער נקנור ומראה קלונה לכל:
בירך התחילה כו'. בדרך תשמיש הירך נהנה בתחילה בקירוב בשר:
לפיכך תלקה הירך תחילה. לקלל אותה דכתיב בתת ה' את ירכך נופלת ואת בטנך צבה כדמפרש בגמ':
ושאר כל הגוף לא פלט. שאר איברי הגוף אינם פליטים מן החולי ואע''פ שלא הוזכרו במקרא אלא בטן וירך:
חבל מצרי. מפ' טעמא בגמרא:
מתני' קטליות. ענקים שמשימין סביב הצואר ומפני שהאשה חונקת עצמה בהן כדי שיתראה בעלת בשר נקראו קטליות:
מעבירן ממנה. בבבלי מפרש דלא תימא שיניחו לה הנזמים והטבעות אחר שקרעו בגדיה דיותר גנאי הוא לה כמו האדם הערום ומנעלי' ברגליו קמ''ל דלא:
מתני' המקום נוולה. שמגלה כהן את ראשה ומבזה אותה:
וקושרו למעלה מדדי'. כדי שלא יפלו בגדיה ותשאר ערומה:
וכל הרוצה לראות. בבבלי מפרש דדוק' באנשים רשות הוא ולא חובה אבל בנשים חובה על כל המצויות שם לבא ולראות ודקתני בסיפא כל הנשים מותרות חייבות קאמר כדכתיב ונוסרו. מפני שלבה גס בהן. כשאדם רואה בני ביתו דעתו מתגברת עליו וחיישינן דלא תודה ואנו מבקשים דתודה שלא ימחה שם הקודש על המים:
הלכה: בְּמִידָּה שֶׁאָדָם מוֹדֵד בָּהּ מוֹדְדִין לוֹ כול'. תַּנֵּי בְשֵׁם רִבִּי מֵאִיר. בְּמִידָּה שֶׁאָדָם מוֹדֵד בָּהּ מוֹדְדִין לוֹ. מַאי טַעֲמָא. בְּסַאסְּאָה. בִּסְאָה סְאָה. אֵין לִי אֶלָּא סְאָה. מְנַיִין לְרַבּוֹת תֶּרְקָב וַחֲצִי תֶּרְקָב וַחֲצִי קַב וְרוֹבַע וְתוֹמָן וַחֲצִי תוּמָּן וְאוּכְלָא. תַּלְמוּד לוֹמַר כִּי כָל סְאוֹן סוֹאֵן בְּרַעַשׁ. רִיבָּה כָּאן סְאוֹת הַרְבֶּה. אֵין לִי אֶלָּא דָבָר שֶׁהוּא שֶׁלְּמִידָּה. מְנַיִן לִפְרוּטוֹת קְטַנּוֹת שֶׁהֵן מִצְטָֽרְפוֹת לְחֶשְׁבּוֹן מְרוּבֶּה. תַּלמוּד לוֹמַר אַחַת לְאַחַת לִמְצוֹא חֶשְׁבּוֹן. בְּנוֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם אָדָם נִכְשַׁל בָּעֲבֵירָה שֶׁחַייָבִין עָלָיו מִיתָה בִידֵי שָׁמַיִם. מֵת שׁוֹרוֹ אָֽבְדָה תַרְנְגוֹלָתוֹ נִשְׁבְּרָה צְלוּחִיתוֹ נִכְשַׁל בְּאֶצְבָּעוֹ. וְהַחֶשְׁבּוֹן מִתְמַצֶּה. דָּבָר אַחֵר. אַחַת מִתְאָֽרְעֶה לְאַחַת וְהַחֶשְׁבּוֹן מִתְמַצֶּה. וְכַמָּה הוּא מִיצּוּי חֶשְׁבּוֹן. עַד אַחַת.
Pnei Moshe (non traduit)
גמ' בסאסאה. בשלחה תריבנה כתיב ודרשינן בסאה סאה באותה סאה עצמה כשאתה משלחה לאבדון תריבנה:
אין לי אלא סאה. עבירה גדולה:
תרקב. חצי סאה תרי וקב דהיינו ג' קבין:
תומן ואוכלא. משקלות קטנות הם כלומר שאף עבירות קטנות נפרעין ממנו:
סאות הרבה. כלומר מידות הרבה:
אחת לאחת. אפי' אותן שאינם של מידה אלא קטנות מאד נפרעין ממנו:
למצוא חשבון. דריש לה על העונש דבמעט מעט שנפרעין הימנו החשבון מתמצה כדמסיק בנוהג שבעולם כו' וכעין דאמר בבבלי ערבי פסחים עשיר בשורו כו':
דבר אחר אחת מתארעה. מתעורר ומצטרף ועל העבירו' קאי שהעבירות קטנות מצטרפות והחשבון מתמצה ואז נפרעין ממנו וכן דריש לה בבלי הכא וכדפרש''י שם:
עד אחת. אפילו עבירה קלה אין מוותרין:
גמ' מתניתא. דקתני היתה מכוסה בלבנים מכסה בשחורים בשאין השחורים נאין לה:
לא בדא. לא כן הוא דלא תתכסה אלא בבגדים מכוערי' והכי אמר בבבלי שם:
תַּנֵּי בְשֵׁם רִבִּי מֵאִיר. כְּשֵׁם שֶׁיֵּשׁ דֵּיעוֹת בְּמַאֲכָל וּבְמִשְׁתֶּה כֵּן יֵשׁ דֵּיעוֹת בָּאֲנָשִׁים. יֵשׁ לְךָ אָדָם זְבוּב נוֹפֵל לְתוֹךְ כּוֹסוֹ וְהוּא נוֹטְלוֹ וְזוֹרְקוֹ וְשׁוֹתֵהוּ. זֶה כִּשְׁאָר כָּל הָאָדָם שֶׁהוּא רוֹאֶה אֶת אִשְׁתּוֹ מְדַבֶּרֶת עַם שְׁכֵינֶיהָ וְעִם קְרוֹבֶיהָ. אוֹ יֵשׁ לְךָ אָדָם שֶׁפּוֹרֵחַ זְבוּב עַל גַּבֵּי כוֹסוֹ וְהוּא נוֹטְלוֹ וְשׁוֹפְכוֹ וְאֵינוֹ טוֹעֲמוֹ. זֶה הוּא חֶלֶק רַע בָּאֲנָשִׁים שֶׁנָּתַן עֵינָו בָּהּ לְגָֽרְשָׁהּ. וְיֵשׁ לְךָ אָדָם זְבוּב שׁוֹכֵן עַל כּוֹסוֹ וְהוּא נוֹטְלוֹ וּמֵנִיחוֹ כְּמוֹת שֶׁהוּא. זֶה פַּפּוֹס בֶּן יְהוּדָה שֶׁנָּעַל אֶת הַדֶּלֶת בִּפְנֵי אִשְׁתּוֹ. אָֽמְרִין לֵיהּ. נְהִיגִין הֲווֹן אַבְהָתָךְ עָבְדִין כֵּן. יֵשׁ לְךָ אָדָם זְבוּב מֵת לְתוֹךְ כּוֹסוֹ וְהוּא נוֹטְלוֹ וּמוֹצְצוֹ וְשׁוֹתֵיהוּ. זֶה הָרָשָׁע שֶׁהוּא רוֹאֶה אֶת אִשְׁתּוֹ לִבָּהּ גַּס בָּעֲבָדֶיהָ לִבָּהּ גַּס בְּשִׁפְחוֹתֵיהָ וְהוּא מְצֻוֶּה עָלֶיהָ לְגָֽרְשָׁהּ. שֶׁנֶּאֱמַר וְיָֽצְאָה מִבֵּיתוֹ וְהָֽלְכָה וְהָֽיְתָה לְאִישׁ אַחֵר. הַכָּתוּב קְרָאוֹ אַחֵר שֶׁאֵינוֹ בֶן זוּג שֶׁלָּרִאשׁוֹן. שֶׁהוּא הוֹצִיא אֶת אִשְתּוֹ מִשּׁוּם עֶרְוָה וַהֲלָהּ נִכְשַׁל בָּהּ. אִם זָכָה הוּא לַשָּׁמִים הֲרֵי הוּא מְגָֽרְשָׁהּ. וְאִם לָאו סוֹף שֶׁהִיא קוֹבְרָתוֹ. שֶׁנֶּאֱמַר אוֹ כִי יָמוּת הָאִישׁ הָאַחֲרוֹן. רָאוּי הָיָה זֶה לְמִיתָה שֶׁהָאִשָּׁה הַזֹּאת הִכְנִיס לְתוֹךְ בֵּיתוֹ.
Pnei Moshe (non traduit)
כשם שיש דיעות במאכל ובמשתה. יש אדם שהוא איסטניס וקץ במאכל מחמת מיאוס מועט ויש אדם שאינו איסטניס כל כך ויש שאינו איסטניס כלל כך יש דיעות באנשים חלוקות לענין פריצות יש שמקפיד על פריצות מועט ויש שאינו מקפיד כל כך ויש שאינו מקפיד כלל:
שפורח זבוב כו'. כלומר אפילו לא ראה שום פריצות אלא כפריחת הזבוב בעלמא מקפיד וזהו חלק רע כו' ובבבלי שלהי גיטין לא גריס לה להאי חלוקה:
ומניחו כמות שהוא. ואינו שותהו:
נהיגין. וכי כך היו נוהגין אבותיך שמדה שאינה הוגנת היא דמתוך כך איבה נכנסת ביניהם ומזנה תחתיו:
לפי שעשת כמעשה מצרים. שהיו שטופין בזימה:
חבל מצרי מעכב. אם מעכב הוא או לא דאם אין חבל מצרי קושרין בגדיה בדבר אחר וכן נמי בעי בכפיפה מצרית דתנינן לקמן בריש פ''ב אם מעכבת היא ולא איפשיטא ובבבלי פשיט לה דאין חבל מצרי מעכב:
משל מי הן באין. חבל מצרי כו' משל ציבור או משירי הלשכה:
ייבא כהאי דאמר רבי. בפ''ד דשקלים דתנן שם אמת המים העוברת בעזרה כו' באין משירי הלשכה ממה שנשתייר בלשכה אחר הפרשת התרומות והכא נמי כן דכשאר צרכי העיר הן וכן פסק הרמב''ם ז''ל פ''ג מהל' סוטה הל' י''ב:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source